רש"י על בבא בתרא כ״ב א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא כ״ב א:ז׳
7 נְפַק אֲזַל בְּעָא מִינֵּיהּ: פִּיל שֶׁבְּלַע כְּפִיפָה מִצְרִית, וֶהֱקִיאָהּ דֶּרֶךְ בֵּית הָרְעִי, מַהוּ? לָא הֲוָה בִּידֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מָר נִיהוּ רָבָא? טְפַח לֵיהּ בְּסַנְדָּלֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: בֵּין דִּידִי לְרָבָא אִיכָּא טוּבָא, מִיהוּ עַל כׇּרְחָךְ אֲנָא רַבָּךְ, וְרָבָא רַבָּה דְרַבָּךְ.
פירוש רש"י על בבא בתרא כ״ב א:ז׳
7 כפיפה מצרית - סל נצרים של ערבה:
8 מהו - מי חשוב כמעוכל והוה ליה ככלי גללים ואין מקבל טומאה עוד:
9 א"ל - רב דימי לרב אדא:
10 מר ניהו רבא - אתה הוא רבא לפי ששמע על רבא שהוא גדול העיר וסבור שהוא זה:
11 טפח ליה בסנדליה - הכהו על סנדלו במקל דרך שחוק כשם שמכין למי שאינו חשוב: